סיכום עונת 1990-91: מסטירה בערב הפתיחה לסיום של 121-88

יום חמישי, 25 באפריל 1991 · מערכת צהבת

עונת 1990-91 תיזכר כעונה שנפתחה בצורה הכי מוזרה שאפשר. ב-1 באוקטובר, מול הקהל הביתי ביד אליהו, הנחיתה הפועל ירושלים על מכבי תל אביב הפסד 89-66, פער של 23 נקודות שהדליק את כל נורות האזהרה עוד לפני שהעונה באמת התחילה.

התשובה ניתנה על המגרש, לאורך כל החורף. מאותו ערב מביך הפכה מכבי לקבוצה אחרת: 17 ניצחונות ב-20 משחקים בסך הכל, מקום ראשון בעונה הסדירה, ובאמצע גם רצף של 11 ניצחונות שהחזיר את הדברים למקומם הטבעי. שלושה הפסדים ספגה הקבוצה כל העונה, ואף אחד מהם לא צרב כמו הראשון.

ואם צריך תמונה אחת שמראה את הדרך שנעשתה מאוקטובר ועד האביב, היא נמצאת דווקא במשחק האחרון: 121-88 על בית”ר אור תל אביב ביד אליהו ב-11 באפריל, הניצחון הגדול של העונה כולה, 33 נקודות הפרש בדיוק בערב הסיום. קבוצה שפתחה עם סטירה בבית סגרה את העונה עם הופעת הראווה הטובה שלה.

ככה נראית עונה שמתחילה במכה ונגמרת בפסגה. מי שרוצה להיזכר בכל תחנה בדרך מוזמן לעמוד העונה.

עכשיו מגיעה מנוחת הקיץ, והתחושה ביציע היא שהקבוצה הזאת עוד לא אמרה את המילה האחרונה שלה. אחרי פתיחה כזאת, לסיים ככה זה קודם כל סיפור של אופי.