הקלע שתמיד חוזר: מחווה לדיוויד בלו

יום שבת, 1 במאי 2010 · מערכת צהבת

הסיפור של דיוויד בלו במכבי תל אביב לא נכתב ברצף אחד. הוא נפרס על פני העשור כולו, מעונת 2002-03 ועד העונה הנוכחית, ובכל פרק שלו בלו הצליח לתת קצת יותר. 75 משחקי יורוליג בצהוב, 562 נקודות, וזריקה אחת מהחלקות ביותר שראה ההיכל הזה.

בהתחלה הוא היה שחקן צעיר שמחפש דקות: 4.4 נקודות למשחק בעונת 2002-03, ואז 6.2 בעונת 2003-04. כשחזר להיות חלק מהסגל בעונת 2007-08 הוא כבר היה שחקן אחר, 8.7 נקודות למשחק ב-25 הופעות, והעונה, 2009-10, רשם את הממוצע הטוב שלו בתקופה: 9.3 נקודות עם 3.0 ריבאונדים ב-19 משחקים.

והיה גם הערב ההוא. אפריל 2008, פלייאוף יורוליג, 21 נקודות מול ברצלונה בניצחון 88:75. במשחק שבו כל פוזשן שווה זהב, דווקא בלו היה זה שקלע בלי רחמים והזכיר לכולם למה שומרים עליו עד הקרן. ערבים כאלה הם הסיבה שקלעים מהסוג שלו קיימים.

יש משהו סמלי בזה שהמספרים שלו רק השתפרו עם הזמן. בלו מייצג את סוג השחקן שלא מוותר על עצמו, שממשיך לעבוד על הזריקה, שמחכה לרגע שלו ותופס אותו בשתי ידיים כשהוא מגיע.

מהצעיר של תחילת העשור ועד הקלע המדויק של העונה, דיוויד בלו נתן לקהל הזה שמונה שנים של סיבות לקום מהכיסא. שיהיה רק בריא, ותודה על כל שלוש נקודות.