סיכום עונת 2016-17 ביורוליג: 10-20 במתכונת החדשה, ומקום 14

יום חמישי, 20 באפריל 2017 · מערכת צהבת

היורוליג החדשה, זו של ליגה אחת ו-30 מחזורים שבהם כולם פוגשים את כולם, הייתה אמורה להיות הזדמנות. בפועל היא הייתה מראה, ומה שראינו בה לא היה נעים: מאזן 10-20, מקום 14 בטבלה, ואפריל בלי פליי-אוף.

מי שעקב אחרי עונת המשחקים לא צריך הסברים ארוכים. עשרה ניצחונות בשלושים משחקים זה מספר שמדבר בעד עצמו, והמרחק מהשמינייה העליונה היה כזה שכבר בחודשים האחרונים שיחקנו בעיקר בשביל הכבוד. בפורמט שבו אין בתים ואין מקלט, כל שבוע כפול מול הקבוצות הכי טובות באירופה, נחשפו כל החולשות.

בתוך כל זה, שוב היה שם דווין סמית’. בעונתו החמישית בצהוב הוא סיים עם 9.2 נקודות ו-5.4 ריבאונדים למשחק ב-28 הופעות, ונשאר אחד המבוגרים האחראים היחידים בסגל. הקלע המוביל של הקבוצה סיים את העונה עם 17.2 נקודות למשחק ב-20 הופעות בלבד, נתון שמסכם יפה עונה שלמה של חוסר יציבות: המספרים הבולטים ביותר הגיעו משחקנים שלא השלימו את הדרך.

היו גם ערבים של כדורסל טוב, עשרה ניצחונות הם עדיין עשרה ערבים שבהם ההיכל שר, אבל הם הגיעו רחוקים מדי זה מזה מכדי לייצר תנופה. קבוצה נמדדת ביכולת לחבר שלושה וארבעה ניצחונות ברצף, וזה בדיוק מה שלא היה כאן השנה.

שלושים משחקים הם מבחן אמת ארוך, ואי אפשר להסתתר מאחורי ערב רע אחד או שבוע גרוע. קבוצה שמסיימת 10-20 היא קבוצה שצריכה לשאול את עצמה שאלות קשות בכל המחלקות, מהרכבת הסגל ועד ההתנהלות בערבים הגדולים.

הקיץ הזה חייב להיראות אחרת. היורוליג במתכונתה החדשה לא מחכה לאף אחד, וגם לא לקבוצה עם עבר מפואר. השנה למדנו את זה בדרך הקשה.