סיכום עונת 2020-21 ביורוליג: עונה ארוכה, עצוב לסכם אותה

יום שישי, 23 באפריל 2021 · מערכת צהבת

34 משחקים, 14 ניצחונות, מקום 13. אפשר לסובב את זה מכל כיוון שרוצים, אבל עונת היורוליג הזאת הייתה נפילה, ובעיקר נפילה כואבת אחרי העונה שקדמה לה, זו שנקטעה כשמכבי הייתה בין הקבוצות הטובות באירופה.

הפער בין הציפיות למציאות הוא הסיפור המרכזי כאן. עם גרעין שכבר הוכיח את עצמו, המטרה הייתה ברורה, והתוצאה הייתה 20 הפסדים בעונה סדירה אחת, יותר משאפשר לעכל. שוב ושוב הקבוצה מצאה את עצמה במשחקים צמודים שנשמטו בדקות האחרונות, ובליגה הזאת אין דבר יקר יותר מנקודות שמתפזרות ככה.

סקוטי וילבקין שוב היה הפנים של הקבוצה, עם 13.8 נקודות ו-3.9 אסיסטים למשחק בכל 34 המשחקים. טיילר דורסי הוסיף 11.2 נקודות, אלייז’ה בראיינט סיים עם 9.8, אנטה ז’יז’יץ’ נתן 9.1 נקודות ו-5.4 ריבאונדים, ואותלו האנטר תרם 8.0 נקודות ו-5.3 ריבאונדים ב-27 הופעות. וילבקין, דורסי, בראיינט וז’יז’יץ’ שיחקו את כל 34 המשחקים, עדות ליציבות בסגל שפשוט לא תורגמה לתוצאות.

וזה בעצם הכאב האמיתי: לא חסרו כאן שחקנים טובים. חסרה קבוצה שיודעת לסגור משחקים, חסר הרגל של ניצחון בערבים הבינוניים, וחסרו נקודות בדיוק ברגעים שבהם עונה מוכרעת.

עוד נתון שממחיש את התלות: וילבקין הוביל את הקבוצה גם בנקודות וגם באסיסטים, וכשהוא לא מצא את הקצב שלו, לרוב לא נמצא מי שימלא את החלל. חלוקת נטל אמיתית היא הפריט הראשון ברשימת הקניות של הקיץ.

הקיץ הקרוב חייב להביא חשבון נפש אמיתי. וילבקין ודורסי נתנו עונה שלמה של כדורסל התקפי ברמה גבוהה, אבל סביבם צריך לקום משהו יציב יותר. מקום 13 הוא לא הכתובת של המועדון הזה, ואת זה כולם יודעים, גם בהנהלה.